תאוריית הCHC, הנקראת על שם מפתחיה CATTELL, HORN, CARROLL, הינה התאוריה העדכנית והמקובלת היום להבנת מבנה היכולות הקוגניטיביות בבני אדם. על פי התיאוריה, האינטיליגנציה הכללית (g) מורכבת מ18 יכולות קוגניטיביות רחבות, המורכבות בתורן מיכולות צרות. כך, לדוגמא, עיבוד חזותי-מרחבי (Gv) הינה יכולת רחבה המורכבת מזיכרון חזותי, ויזואליזציה, מהירות סריקה חזותית ועוד. 

​

הגרסה העדכנית ביותר של מודל זה, אשר מתעדכן באופן שוטף, הינה V2.5 משנת 2018. כלי ניתוח האבחונים psytools נבנה על פי גרסה זו. מטבע הדברים קיימים הבדלים בין גרסה זו לגרסאות קודמות, ולכן יתכנו הבדלים בין חלוקת היכולות שהכלי מפיק לבין חלוקת יכולות המבוססת על גרסאות קודמות (לרוב, גרסת 2012).

Schneider, W. J., & McGrew, K. S. (2018). The Cattell-Horn-Carroll theory of cognitive abilities. Contemporary intellectual assessment: Theories, tests, and issues, 73-163.

​

לפוסט מפורט בבלוג של McGrew עצמו לחצו כאן

לקובץ ויזואלי המפרט את חלוקת היכולות הרחבות והצרות בגרסה העדכנית של מודל הCHC, לחצו כאן

 

היכולות הרחבות הנבדקות במערכת Psytools הינן:

יכולת פלואידית, יכולת קריסטלית (ידע מגובש), עיבוד חזותי-מרחבי, עיבוד שמיעתי, קיבולת זכרון עבודה, יעילות בלמידה, שטף בשליפה, מהירות עיבוד, יכולת כמותית ויכולת קריאה וכתיבה. 

​

סיווג מבחנים ליכולות קוגנטיביות לפי מודל הCHC:

בבואנו לאבחן, עלינו להבין אילו מבחנים משקפים אילו יכולות. דבר זה אינו פשוט כפי שאולי נשמע, מאחר והתפקוד הנדרש ברוב המבחנים כולל שימוש ביותר מיכולת אחת. לדוגמא, תת מבחן "צד שווה" במבחני הווכסלר מצריך יכולת לעיבוד שמיעתי. אין זה אומר שהוא בודק עיבוד שמיעתי או שאפשר להתייחס אליו כמדד ליכולת זו. 

אז איך מחליטים אילו יכולות המבחנים משקפים?

1) הדרך הנכונה, המקצועית והבטוחה ביותר, היא להתבסס על מחקרים מקיפים ומטה אנליזות, העושים שימוש במבחני ניתוח גורמים. מבחנים אלו מזהים את היכולת העיקרית אותה המבחן עומד, כאשר במקרים מסויימים יש יותר מיכולת אחת כזו (לדוג', מבחן צד שווה משקף יכולת פלואדית וגם ידע מגובש). עם זאת, קיימות לדרך זו מספר מגבלות, כגון השמטת מבחנים שלא נכללו במחקרים אלו וחוסר התייחסות להשפעת יכולות נוספות מעבר ליכולת העיקרית אותה המבחן משקף.

2) במבחנים בהם קיימת חפיפה בין הגדרת המבחן ליכולת, ניתן ברמת בטחון גבוהה להתייחס למבחן כמשקף יכולת זו. 

3) פרשנות מקצועית: קיימים מקרים בהם מקובל לייחס למבחנים, מתוך רציונל תיאורטי ומקצועי, השפעה משמעותית גם של יכולות נוספות. לדוגמא - שטף פונמי נמצא כמשקף אחסון ושליפה לטווח ארוך (יכולת עיקרית), אך משוער כי קיימת השפעה משמעותית גם לעיבוד השמיעתי. הרציונל העומד מאחורי השערה זו הוא שהמבחן דורש יכולת לבודד פונמה פותחת של מילים באופן יעיל, ולהשתמש בכך כאסטרטגיה לסריקה ושליפה מהזכרון. מאחר ושיוכים אלו ליכולות הצרות אינם מבוססי מחקר, מומלץ להתייחס אליהם כאל מידע תומך ומשלים בלבד. 

 

בפלט המופק מכלי ניתוח האבחונים psytools, המבחנים מסווגים ליכולות על בסיס מחקרים והגדרה. בנוסף, מופיע גם סיווג מבחנים על פי רציונל מקצועי ותיאורטי - כאשר מקרים אלו מופרדים חזותית מהסיווג מבוסס המחקר. כאמור, מומלץ להתייחס לסיווגים אלו כאל מידע משלים בלבד, במקרים בהם יש צורך בכך.