מודל הCHC, להבנת מבנה היכולות הקוגניטיביות אצל בני אדם, עבר לאחרונה עדכון. אבל במה, בתכלס, הוא השתנה לעומת מודל 2012 בו רובונו השתמשנו עד עכשיו?

 

לא ניכנס כאן בהרחבה להבדלים התיאורטיים בהמשגה, אבל למי שמעוניין להתעמק מאוד אמליץ לקרוא במקורות הבאים:

הפוסט בבלוג של McGrew עצמו, המפרט את השינויים הצפויים (עוד לפני שהתפרסמו רשמית)

מצגת שלו, מאוד מאורגנת ו-ויזואלית, וגם טבלה נוחה לשימוש

הבלוג הנהדר של סמדר ספיר-יוגב (הבהרה: אין קשר בין סמדר לאתר זה או לשירות ניתוח האבחונים, אך הבלוג שלה הוא קריאת חובה לכל מי שמתעניין בדיאגנוסטיקה)

וכמובן, הפרק עצמו:

Schneider, W. J., & McGrew, K. S. (2018). The Cattell-Horn-Carroll theory of cognitive abilities. Contemporary intellectual assessment: Theories, tests, and issues, 73-163.‏

​

עכשיו לתכלס. יכולות. מה השתנה בין המודלים?

א) שם היכולת הרחבה זיכרון לטווח קצר שונה לקיבולת זיכרון העבודה, וכולל אחסון שמיעתי/חזותי לטווח קצר ושליטה בקשב. מדובר בזיכרון מיידי, הנמצא על "שולחן העבודה" הקוגניטיבי. 

ב) השינוי המרכזי הוא ביכולת "אחסון ושליפה לטווח ארוך". על קצה המזלג, המודל מפצל יכולת זו לשני מרכיביה, אחסון ושליפה. היכולות החדשות הן: 

   ב1) "יעילות בלמידה" הכוללת זכירה אסוציאטיבית/חופשית (מערכת psytools גם מפרידה כאן בין חזותי לשמיעתי) וזיכרון למידע משמעותי. הפלט של psytools כולל כאן תוספת שאינה מוגדרת כיכולת צרה רשמית אך מעניינת ורלוונטית לצורך השוואה - זיהוי.

   ב2) "שטף בשליפה" הכוללת קלות שיום, שטף רעיוני ושטף מילולי. 

​